חשיבותה של מקוריות

על פניה, המקוריות לא זקוקה ליחסי ציבור. הצורך בהפגנת מקוריות בכתיבה הוא עניין מובן מאליו, כמעט, אלא שהרוב המכריע של הכותבים והכותבות לא מצליח בכך. חבל מאוד, כי המקוריות חיונית בים המלל השוטף אותנו כיום על מגוון פלטפורמות.

במקוריות יש המון תועלת. אנחנו מוכרחים לחדש ולרענן - כדי להתבדל, כדי ללכוד את תשומת הלב וכדי לא לשעמם (ולהבריח קוראים עכשוויים וקצרי רוח). כתיבה מקורית, מיוחדת, היא הכלי שלנו להשגת מטרות אלה, וברובד העמוק יותר, ליצירת אפקטיביות, צריבה בזיכרון והשפעה. מקוריות עושה את כל מה שלא עושה התכונה המנוגדת לה, הבנאליות.

כמה עקרונות חשובים לכתיבה מקורית. לא במקרה המקוריות אינה נפוצה במיוחד בטקסטים. חלק מהסוד שלה טמון בכישרון ובדמיון, שלא מפותחים בכל כותב וכותבת, ודאי לא באותה המידה. עדיין, יישום כללים מסוימים יעניק לקטע הכתוב אופי מקורי יותר וירחיק אותו מהבנאליות המרדימה והמסוכנת.

עשו ואל תעשו. כדי שהטקסט שלנו יהיה מקורי, חשוב להימנע משימוש בקלישאות ("הכתובת הייתה על הקיר", "לכל כדור יש כתובת" ובנות מינן) ובסיסמאות. רצוי מאוד לא לחזור על רעיונות נדושים, שהועלו פעמים רבות בעבר. אם בכל זאת ממחזרים רעיון, כדאי להציג אותו בליווי טוויסט, זווית ראייה שונה מעט, או ניסוח יוצא דופן. מומלץ להפתיע בטקסט – להפתעה יש כוח והיא מושכת וגם מעוררת את הקוראים. הומור יכול בהחלט לעזור, ובלבד שהכלי הזה מפותח אצל הכותב/ת. אין רע כבדיחה של מי שאינו מטיב לספר אותה.

מקוריות, מקוריות, אבל לא בכל מחיר. כמו בדיחה גרועה, מקוריות מאולצת תזיק ולא תועיל. יש להישמר מהפגנת מקוריות "בכוח", ממלאכותיות, מהתרחקות מהאותנטיות שלנו. כתיבה כזו תיתפס מיד בידי הקוראים כלא אמינה, ובצדק. בכלל, רצוי לכתוב רק כשיש מה להגיד, ולהיות כנים, ממוקדים ולא מייגעים.